גבעת חביבה – מפת דרכים לחברה משותפת
בעשור וחצי האחרונים התגבשה בישראל הסכמה רחבה יחסית על הצורך בהשקעה בפיתוח כלכלי בקרב המיעוטים בחברה הישראלית, לשיפור מצבם הכלכלי ולסגירת פערים כלכליים. הצורך בפיתוח הכלכלי מצא ביטוי בתכניות ממשלתיות שונות. לנוכח ההצטברות הרבה של הבעיות בחברה הערבית לאורך השנים ולאור היקף המצוקה, פתרונות המדיניות שהוצעו היו רבים ומגוונים ובעלות תקציבית משמעותית. ראוי לציין שגם תכניות מדיניות שהומלצו על ידי גורמים נוספים הכירו בכך שגודש הבעיות בחברה הערבית מחייב פתרון יסודי שיכלול שינוי מדיניות משמעותי בתחומים רבים, ולשם כך נדרשת הקצאת משאבים ניכרת ושינוי סדרי עדיפויות בתקציב. הפתרונות שהוצעו כללו צעדי מדיניות המכוונים לטיפול בתוך החברה הערבית וצעדים להגברת האינטגרציה עם החברה היהודית.
לרמת הפיתוח הנמוכה יחסית בחברה הערבית יש, כאמור, השלכות כלכליות וחברתיות ברורות הן על החברה הערבית והן על המשק בכללותו. מחקרים שבחנו את התשואה מהשקעה בפיתוח כלכלי בחברה הערבית מצאו שההשקעה הנמוכה גובה מחיר ניכר במונחי תוצר. אי מיצוי פוטנציאל הצמיחה הגלום בשילוב מלא של ערביי ישראל בכלכלה משליך על המצב הכלכלי של החברה הערבית, פוגע ברמת החיים במשק, מצמצם את תקבולי המיסים, מגדיל את היקף תשלומי ההעברה ומגדיל את יחס חוב התוצר ובכך פוגע ביציבות הכלכלית של המדינה. בנוסף, רמת פיתוח נמוכה הפוגעת במצב הכלכלי של החברה הערבית, משליכה על מצבם החברתי ועל היחסים האתניים בין המגזרים.
הסקירה כוללת שלושה חלקים. בחלק א’ נסקרות תכניות ממשלתיות מרכזיות בשנות ה-2000, בחלק ב’ מוזכרת פעולתם של גופים אזרחיים שונים ותכניות חוץ ממשלתיות מרכזיות, ובחלק ג’ מפורטת הפעילות בשנים האחרונות בתחומי הפיתוח הכלכלי, בראי החלטות הממשלה ומדיניותם של הארגונים האזרחיים. בסוף הסקירה מופיע סיכום קצר.
הסקירה היא חלק מפרויקט מפת דרכים לחברה משותפת – גבעת חביבה.
