למרות משקלה ההולך וגדל בחברה הישראלית, שיעור ההשתתפות של החברה החרדית בשוק העבודה נמוך יחסית. בשל כך, ממשלת ישראל השקיעה בשנים האחרונות מאמצים רבים לשילוב האוכלוסייה החרדית בעולם התעסוקה. מאמצים אלו הניבו פרי. כך למשל שיעור התעסוקה של נשים חרדיות בנות 25–64 הגיע לכ-78% מאוכלוסייתן ב-2020 ,לעומת כ-83% בקרב נשים יהודיות לא חרדיות.
אצל הגברים התמונה שונה: שיעור התעסוקה של גברים חרדים עמד על כ-52% ,לעומת 87% בקרב גברים יהודים לא חרדים. מכיוון שיעדי הממשלה מתמקדים בהעלאת שיעורי התעסוקה, ריכוז המאמצים של קובעי המדיניות מתמקד בעיקר בעולמות של הכשרת עובדים ובשילובם כשכירים בשוק העבודה, ופחות מאמצים מושקעים בפריון ובאיכות התעסוקה של אלה שכבר נמצאים בשוק התעסוקה. לכן, שיח על האתגרים והצרכים של בעלי העסקים בחברה החרדית אינו נוכח כמעט. לצד מיעוט התוכניות שנועדו לסייע לבעלי עסקים חרדים, קיים גם מחסור משמעותי בידע ובנתונים בתחום זה. זאת על אף שהשקעה וטיפוח של עסקים קטנים ובינוניים בכלל, ועסקים חרדים כאלה בפרט, יכולים לתרום תרומה משמעותית לכלכלה הישראלית ולצמיחה כללית.
במחקר "עסקים במגזר החרדי – מאפיינים, אתגרים והזדמנויות", גיבשו צוות המכון את הפערים ואת הפתרונות הרלוונטיים שמותאמים לחברה החרדית.