מחקר שנערך על ידי המכון החרדי למחקרי מדיניות ואוניברסיטת אריאל בחן את האוריינות הדיגיטלית ואי השוויון הדיגיטלי בישראל, כפי שהם מתבטאים ביכולת זיהוי של מסרי כזב, תוך השוואה בין האוכלוסייה החרדית לשאינה חרדית. לצורך כך, צוות החוקרים, בראשות ד"ר נילי שטיינפלד מאוניברסיטת אריאל, יהודית מילצקי וד"ר תמר ברנבלום מהמכון החרדי למחקרי מדיניות, השתמש לראשונה בכלי פסיכו-פיזיולוגי, אובייקטיבי, למעקב אחר מבטי העיניים של המשתתפים במחקר.
במחקר השתתפו 83 נבדקים בגילי 63-18, מהם 45% חרדים ו-54% לא-חרדים (נבדק אחד לא ציין את מידת דתיותיו ולכן לא נכלל בהשוואות בין האוכלוסיות). הגיל הממוצע בקבוצת החרדים היה 31.64, ובקבוצת הלא-חרדים – 36. כמחצית מהנבדקים היו נשים.
המחקר חולק לשני חלקים: בשלב הראשון הנבדקים הושבו מול מסך מחשב ומכשיר למעקב אחר תנועות עיניים, והתבקשו להעריך מהימנות של 11 ידיעות (חמש מהימנות ושש כוזבות), כאשר הן מוצגות בסביבתן האורגנית (פייסבוק/טוויטר/אתר אינטרנט).
בנוסף, מעבר לתוכן הידיעה, הוצגו לנבדקים מטא-נתונים שיכולים לספק להם מידע על מהימנותה. למשל: כתובת האתר שבה פורסמה הידיעה, מספר השיתופים והתגובות, שם המשתמש שפרסם את הידיעה ומספר העוקבים אחריו, אייקון 'וי כחול' ועוד.
בשלב השני של המחקר, הנבדקים התבקשו להשיב על שאלון בן 25 שאלות שבו הצהירו על מעורבות פוליטית, אוריינות דיגיטלית, שימוש ברשתות חברתיות, חשיפה קודמת למסרי כזב ועמדות ביחס לכך, וכן משתנים סוציו-דמוגרפיים. כמו כן, הנבדקים ביקשו להעריך את יכולתם בזיהוי מסרי כזב, ואם השתתפו בעבר בהפצת מסרי כזב ביודעין ושלא ביודעין.
ממצאי המחקר מעלים כי למרות שהנבדקים החרדים העריכו את יכולת השליטה שלהם באינטרנט בכלל ובזיהוי מסרי כזב בפרט בדומה לנבדקים הלא-חרדים, המשתתפים החרדים הצליחו פחות באופן מובהק במבחן זיהוי מסרי הכזב וקיבלו ציון ממוצע נמוך ב־9.5 נקודות מהציון שקיבלו המשתתפים הלא-חרדים. כמו כן, נמצא כי נבדקים חרדים דיווחו שהפיצו מסרי כזב שלא-במודע יותר מהנבדקים הלא-חרדים.
כלומר – הערכת היכולת של הנבדקים החרדים לזהות מסרי כזב לא עמדה במבחן המציאות, כאשר בפועל הם התקשו לזהות מסרי כזב בהשוואה למשתתפים שאינם חרדים. פער זה ביכולת לזהות מסרי כזב מעיד למעשה על פערים ברמת האוריינות הדיגיטלית בין הקבוצות.
הממצאים העלו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות בכמה מדדים הקשורים לסריקת אזורי המטא-נתונים. מניתוח הנתונים ממכשיר מעקב העיניים עולה כי בהשוואה למשתתפים החרדים, הנבדקים הלא-חרדים נטו יותר לסרוק את אזורי המטא-נתונים שבהם הסתתרו רמזים המעידים על אמינות הידיעות שהוצגו בפניהם. כך, ניכר כי משתתפים לא־חרדים נטו יותר לסקור את התגובות לפוסט, את שם החשבון ואת המקור לתמונה שמוצגת בפוסט, בעוד החרדים התמקדו יותר בטקסט הידיעה (השקרית) ובתמונה.
ד"ר נילי שטיינפלד, ראש מסלול תקשורת דיגיטלית בביה"ס לתקשורת באוניברסיטת אריאל: "יכולתם הפחותה של חרדים לזהות בהצלחה מסרי כזב, כפי שעולה מן הממצאים, עלולה להצביע על היותם פגיעים יותר במרחב הווירטואלי, בכך שהם בסיכון גבוה לאמץ מסרי כזב כמידע אמין. מכיוון שמסרי כזב עלולים להשפיע על עיצוב וגיבוש תפיסות ודעות, גולשים שאינם מיומנים בזיהוי מסרי הכזב עלולים להיות פגיעים יותר להשפעות אלה. כפועל יוצא, חשיפה למסרי כזב ופערים ביכולת לזהותם עלולים לתרום לפערים בין קבוצות בחברה הישראלית וקיטובה".
יהודית מילצקי, חוקרת בכירה במכון החרדי למחקרי מדיניות: "אי יכולת הזיהוי של מסרי כזב עלולה להפוך את האוכלוסיות חסרות האוריינות המתאימה לחשופות יותר למגוון פשעי סייבר ופגיעות שונות במרחבי הרשת. כמו כן, הדבר עלול להשליך על יכולתם של פרטים בקהילה החרדית למצות זכויות, להיות מעורבים חברתית ואזרחית, ולהשתלב בתחומי ההשכלה והתעסוקה. אלה דורשים רמת אוריינות גבוהה, במיוחד לאור מגמות הדיגיטציה בשנים האחרונות. פערים אלה משליכים על החברה הישראלית בכללותה".
בעקבות הממצאים, החוקרות והחוקרים ממליצים לפתח כלים מותאמים לאופן השימוש של האוכלוסייה החרדית ברשת בכלל ובצריכת מסרים בפרט, לערוך קמפיינים הסברתיים בסביבות הווירטואליות שבהן פועלים המשתמשים החרדים ולהעניק להם כלים בסיסיים ומותאמים תרבותית כדי לזהות, לאתר ולמנוע חשיפה והצפה של מסרי כזב.
למאמר המלא שפורסם בכתב העת האקדמי "קשר" לחקר תולדות העיתונות והתקשורת היהודית, היוצא לאור ע"י מכון שלום רוזנפלד באוניברסיטת תל-אביב.
Loading...
Reload document 
Open in new tab
