המחקר שנכתב על ידי פרופ’ יורם מרגליות, עמית בכיר במכון ושלמה טייטלבוים חוקר במכון, דן בשאלה כיצד ראוי להביא בחשבון את עובדת קיומם של ילדים בעת קביעת ההכנסה החייבת במס של הוריהם. לטענת המחברים לפי השיטה הנוהגת כיום בישראל מס הכנסה מטיל מס ביתר (מס עודף) על משפחות עם ילדים, זאת לפי שמס הכנסה אמור להיות מוטל על הגידול ביכולת הצריכה של הנישום (“התעשרותו”). הצריכה נעשית במסגרת משקי בית, ומשק הבית הטיפוסי הוא המשפחה. בהנחה מקובלת שבני המשפחה חולקים את הכנסותיהם, מיסוי שוויוני, שלא יפלה בין משקי בית עם מספר שונה של נפשות, יטיל את המס על ההכנסה לנפש. יש לחלק את הכנסת משק הבית במספר הנפשות המתוקנן (על מנת להביא בחשבון יתרונות לגודל שבצריכה משותפת) ולהטיל שיעורי מס שולי עולים (פרוגרסיביים) על ההכנסה לנפש. מכאן, שאי חישוב כלל הנפשות הצורכות את הכנסת משק הבית פוגעת במידת הפרוגרסיביות בהטלת המס, ובכך למעשה מטילה נטל מס כבד יותר על משפחות עם ילדים.
כיום ניתנות להורים נקודות זיכוי בגין ילדים. מרבית הנקודות ניתנות לאם. אולם נקודות הזיכוי אינן ניתנות להעברה בין ההורים, ולכן במקרה השכיח בו הכנסת האם אינה גבוהה דיה כדי למצות את נקודות הזיכוי, יורדות נקודות הזיכוי לטמיון, וזאת על אף שאין סיבה לחשוב שהוצאות הילדים ממומנות דווקא מהכנסות האם.
בכך חריגה ישראל לעומת כל שאר מדינות ה OECD שבכולן קיימת התחשבות בקיומם של ילדים בעת חישוב המס, ואף אחת מהן אינה מגבילה את ההתחשבות בדרך של קשירתה להכנסתו של אחד ההורים. חשוב להדגיש שנקודות הזיכוי בגין ילדים אינן “הטבת מס”. מטרתן להביא לחישוב מדויק של ההכנסה החייבת במס.
המאמר מציע שאם לא תתקבל ההצעה לחלק את הכנסת משק הבית במספר הנפשות המתוקנן, ראוי יהיה לבטל את מיסוי היתר של ילדים בכך שנתיר העברה של נקודות זיכוי בלתי מנוצלות בין ההורים. בכך תהפוכנה נקודות הזיכוי בגין ילדים, לאמצעי לקביעת ההכנסה החייבת במס באופן מדויק המביא בחשבון את קיומם של ילדים, שהרי הילדים צורכים מתוך הכנסת משק הבית ולא מתוך הכנסתו של אחד ההורים.
המאמר מראה כי בשנים האחרונות חלו שלושה תיקוני חקיקה בתחום מיסוי המשפחה, שכולם מתיישבים עם המגמה של מעבר למיסוי על פי הכנסה לנפש. תיקון החקיקה האחרון נעשה במסגרת תכנית “נטו משפחה” ומעמדו הוא של הוראת שעה. המאמר מציע, לכל הפחות, להפוך אותו לחוק קבוע אם לא תתקבל ההצעה לאפשר מעבר נקודות זיכוי בלתי מנוצלות בין ההורים.