לאורך תקופת הבחירות האחרונה ניסו פרשנים פוליטיים להעריך מה תהיה השפעתו של הקול החרדי. לכל היה ברור כי המגזר החרדי ישחק תפקיד חשוב במערכת הבחירות, אך רוב המומחים נותרו בעיקר עם סימני שאלה ופחות עם נתונים ומידע. בעקבות הצורך הניכר, צוות הדאטה במכון החרדי למחקרי מדיניות, ובראשו החוקרת דניאל בן יהודה, אסף וניתח נתונים אודות דפוסי ההצבעה של החברה החרדית בעשור האחרון והגיע לתובנות חדשות:
- על אף תנודות ומשברים שפקדו את החברה החרדית, כמו התפרצות הקורונה, אסון מירון ועוד – החרדים נותרו נאמנים לדפוסי ההצבעה הקודמים שלהם. כתוצאה מכך ניכר כי המפלגות החרדיות לא גדלו משמעותית מבחינת מנדטים, אך גם לא הפחיתו מכוחן. אמנם נרשמו שינוים בדפוסי ההצבעה על פי מפלגות אך ניכר כי החרדים ככלל נשארים בגוש החרדי.
- הניתוח מצביע על ירידה באחוז ההצבעה בערים חרדיות כמו ביתר עילית, מודיעין עילית ואלעד. זוהי מגמה הפוכה מזו שהייתה מקובלת עד כה. כך למשל, מתוך פילוח נתוני ההצבעה באוכלוסייה החרדית עולה כי רק 5.5% הצביעו לציונות הדתית, כאשר בבחירות הקודמות שיעור ההצבעה בציבור החרדי למפלגות הציונות הדתית עמד על 6.2%. לעומת זאת, חלה עליה קלה בהצבעה לש"ס מצד מצביעי יהדות התורה, בשיעור של כ־1%.
סיכום
סך כל בעלי זכות הבחירה החרדים עומד על כ־600 אלף (מצביעי ש״ס ויהדות התורה) מתוכם כ־400 אלף מוגדרים כמצביעים פוטנציאליים ליהדות התורה. מניתוח הנתונים בפועל נמצא כי כ־280 אלף בעלי זכות הצבעה הצביעו ליהדות התורה, שהם כ־47% מסך בעלי זכות ההצבעה החרדית הארצית וכ- 70% מבעלי זכות הצבעה הנחשבים כמצביעים פוטנציאליים. בנטרול נמנעים – בעלי זכות ההצבעה החרדיים שאינם מצביעים מסיבות אידיאולוגית כמו הפלג הירושלמי (כ5%) או חוגי העדה החרדית (כ7%) – עמדה ההצבעה ליהדות התורה על כ־80% מבעלי זכות ההצבעה.
