סוגיית ההפרדה המגזרית והמגדרית בתוכניות ממשלתיות לאוכלוסייה החרדית נמצאת במוקד של דיון ציבורי ומשפטי. המחקר הנוכחי נועד להניח תשתית עובדתית, שתסייע למשרד העבודה לגבש מדיניות בנוגע להפרדה בהכשרות ובלימודים שהוא מציע לאוכלוסייה החרדית.
במסגרת המחקר נערכה עבודת מיפוי מקיפה של עמדות האוכלוסייה החרדית בנוגע להפרדה המגזרית והמגדרית בהכשרות ובלימודים מקצועיים. המחקר העלה שקרוב לשליש מהחרדים שהביעו עניין בהכשרות מקצועיות או בלימודי הנדסאים אינם תופסים את ההפרדה המגדרית והמגזרית בלימודים, על היבטיה השונים, כהכרחית. עם זאת, מבחינתם של מרבית החרדים שהביעו עניין בלימודים, הפרדה מגדרית בכיתות הלימוד כן נתפסת כהכרחית. כמחצית מקבוצה זו רואים בסידורי ישיבה נפרדים בכיתה (עם או ללא מחיצה) מענה לצורך זה. החשיבות שיוחסה להפרדה בכיתות הלימוד היתה עקבית בשאלות שונות, הן במסגרת המחקר האיכותני והן במחקר הכמותי, בקרב נשים ובקרב גברים, ובקרב כל הקבוצות והזרמים שנבחנו במסגרת המחקר.
מתוך 11 שיקולים המשפיעים על בחירת מוסד לימודים ומסלול לימודים, שלגביהם נשאלו המרואיינים, דורגה הפרדה בכיתות הלימוד ראשונה, אך לשלושת היבטי ההפרדה הנוספים שנבדקו ייחסו הנשאלים חשיבות נמוכה משמעותית מזו שייחסו לשיקולים שאינם נוגעים להפרדה: ההפרדה המגדרית בקמפוס דורגה במקום החמישי, אחרי איכות מסלול הלימודים, שילוב הלימודים עם משפחה או עבודה ועניין בלימודים. הפרדה מגדרית מהמרצים דורגה במקום התשיעי, אחרי הסיכוי למצוא עבודה ורמת השכר הצפויה, תמיכת המשפחה הקרובה והיכולת לממן את הלימודים. ואילו הפרדה מהציבור הכללי דורגה במקום העשירי.
כמו כן, מצא המחקר כי יש שוני ניכר בעמדות בין גברים לנשים; חרדים המשתייכים לזרמים שונים; רווקים ונשואים; ובין חרדים הגרים בערים ושכונות מעורבות לבין אלו המתגוררים באזורים חרדים הומוגניים.
