• En
  • מדידה מהימנה של שיעורי תעסוקה באמצעות נתונים מנהליים

    מתודולוגיה החדשה עם יישומי מדיניות פוטנציאליים רבים - לרבות, יישום מיקרו-מדיניות אפקטיבית ברמת הרשויות המקומיות וגיבוש תוכניות התערבות ממוקדות

    במחקר של המכון החרדי למחקרי מדיניות בהובלת ד"ר איתן רגב ואליה יכין, פותחה מתודולוגיה יישומית למדידה מהימנה של שיעורי תעסוקה באמצעות נתונים מנהליים של רשות המיסים.

    למתודולוגיה החדשה שפותחה במכון ומוצגת במחקר יש יישומי מדיניות פוטנציאליים רבים – לרבות, יישום מיקרו מדיניות אפקטיבית ברמת הרשות המקומית – ע"י איתור שכונות, תתי-קבוצות, וקבוצות גיל ברשות, אשר מצבן היחסי גרוע במיוחד – וגיבוש תוכניות התערבות ממוקדות עבורן.

    במחקר, החוקרים הצליחו למדוד באופן התואם את דיווחי סכ"א, את שיעורי התעסוקה של תתי אוכלוסיות עיקריות לפי מגדר ומגזר (ערבים, חרדים, ויהודים שאינם חרדים) ברמה הארצית וברמת היישוב.

    מעבר לדיוק של מדידת שיעורי התעסוקה ברמת המאקרו, המתודולוגיה החדשה שפיתחנו במכון ומוצגת במחקר מאפשרת לראשונה מדידה מדויקת של שיעורי תעסוקה ברמת המיקרו – ברזולוציה של שכונות, תתי קהילות, וקבוצות גיל. כך לדוגמה, ניתוח מינהלי של מגמות התעסוקה של גברים חרדים לפי קבוצות גיל מגלה כי לצעירים בגילי 25-34 הייתה התרומה הגדולה ביותר לעלייה שחלה בתעסוקת גברים חרדים ב-15 השנים האחרונות. ממצא זה סותר למעשה ממצאי דוחות שפורסמו ע"י משרד העבודה ומשרד האוצר – לפיהם לעיקר העלייה אחראים המבוגרים בגילי 55-66. דוחות אלו התבססו על מדגם קטן יחסית (פילוח לפי קבוצות גיל של גברים חרדים הנדגמים בסכ"א) – כך שטעות הדגימה בכל קבוצת גיל הייתה בפועל גדולה מהשינוי השנתי בתעסוקה של קבוצה זו.

    אחד הנתונים המפתיעים שעלו מהמחקר נוגע דווקא למגזר הערבי. במקרה של נשים ערביות, מצאו החוקרים כי מספר המועסקות בפועל (ששכרן מדווח לרשות המסים), גבוה בכ-40% מהנתון הרשמי המתבסס על סקרי כוח אדם של הלמ"ס. בשנת 2021, שיעור התעסוקה של נשים ערביות לפי סקר כוח אדם, היה 38%, אך על פי נתוני רשות המיסים (והמתודולוגיה החדשה שפותחה), ב-2021, 54% מהנשים הערביות היו מועסקות. החוקרים גילו כי הפער בין הדיווח בסכ"א לנתוני רשות המסים נובע בעיקר מכך שמשפחות ערביות רבות מצפון הארץ (מחוזות צפון וחיפה), מדווחות בסקר כי האישה אינה מועסקת, למרות שבפועל היא עובדת ושכרה מדווח לרשות המסים. בשאר המחוזות לא נצפתה תופעה דומה.

    תהליך קבלת ההחלטות בנושאים הקשורים לתעסוקה תלויים, בין היתר, במידת הדיוק וברזולוציה של המידע הקיים בתחום. כך "הוועדה לקידום תחום התעסוקה לקראת שנת 2030" שהגישה את המלצותיה לשר הרווחה בשנת – 2020 התבססה על ההנחה כי שיעור התעסוקה של נשים ערביות בשנת 2018 עמדה על כ-38% בהתאם לנתוני סכ"א. הועדה החליטה לקבוע יעד תעסוקה – 53% לקראת שנת 2030 ולבנות בהתאם לכך מערכת רחבה של תמריצים ותמיכות. אך לפי הניתוח המנהלי המתבסס על המתודה המוצגת במחקר החדש – שיעור התעסוקה של נשים ערביות הסתכם בשנת 2021 ב- 54%, מה שלמעשה מיתר את כל העבודה שעשתה הועדה באותו תחום.

    Loader Loading...
    EAD Logo Taking too long?

    Reload Reload document
    | Open Open in new tab

     

    שיתוף
    צוות המחקר
    ד"ר איתן רגב
    סמנכ"ל מחקר ונתונים
    אליה יכין
    Data Scientist

    פרסומים נוספים שעשויים לעניין אתכם

    דילוג לתוכן