באמצעות מתודולוגיה חדשה לזיהוי מדויק יותר של האוכלוסייה החרדית, המחקר מאפשר להבין היכן נמצאים אתגרי התעסוקה העיקריים של אוכלוסייה זו בפילוחים שונים, כגון יישובי מגורים, זרמים חרדיים, וקבוצות גיל – וברמת פירוט גבוהה במיוחד.
ניתוח המאקרו מצביע על הגורמים העיקריים לפערי השכר והתעסוקה בין נשים חרדיות ליהודיות שאינן חרדיות, ובין גברים חרדים ליהודים שאינם חרדים; וניתוח המיקרו מצביע על מספר תתי קבוצות בחברה החרדית (קהילות, קבוצות גיל ויישובי מגורים) אשר מחד מצבן היחסי גרוע משל אחרות ומאידך חלקן היחסי בחברה החרדית אינו זניח ומצדיק מיקוד מאמץ.
ברמה הכללית נמצא כי פערי התעסוקה והשכר בין הגברים החרדים לגברים יהודים שאינם חרדים נותרים גדולים ויציבים לאורך השנים, ואילו הפערים בין חרדיות ליהודיות שאינן חרדיות הולכים ומצטמצמים עד כדי היעלמות בדור הצעיר ביותר.
ברמה הפרטנית יותר נמצאו פערים גדולים בין הקבוצות החרדיות השונות. הנשים הליטאיות, למשל, עובדות בשיעורים גבוהים יותר מנשים בזרמים אחרים, אולם חלקן היחסי בפער השכר נמוך. אצל הגברים והנשים כאחד, קבוצת הגיל הצעירה (25 – 34) אחראית לרוב פער השכר בין חרדים ליהודים שאינם חרדים; אך אצל הנשים דווקא לקבוצת הגיל המבוגרת (55 – 64) התרומה הגדולה ביותר לפער התעסוקה. עוד נמצא כי מספר מצומצם של יישובים אחראי לרוב פער התעסוקה בין יהודיות לא חרדיות ובין חרדיות.
מחקר זה משקף גישה יישומית אשר מדגישה יותר את המיקרו-מדיניות בתכנון תעסוקה בחברה החרדית, תוך הבחנה בין קהילות שונות, קבוצות גיל, אזורים גאוגרפיים וענפי תעסוקה.
התמקדות באזורים ובקבוצות שבהם מרוכזים עיקר הפערים יכולה להביא לשיפור ניכר באפקטיביות של תוכניות התערבות, וכך עשויים ממצאי המחקר לשפר את יכולתם של מקבלי החלטות ברמה הלאומית והמוניציפלית לגבש צעדי מדיניות ממוקדים ואפקטיביים להגדלת שיעורי התעסוקה ורמות השכר במגזר החרדי.
Loading...
Reload document 
Open in new tab 
