בעקבות איחוד זרוע העבודה עם זרוע הרווחה, פרסמו ניצה (קלינר) קסיר, אהרון יורק ואתי פרץ*, מאמר דעה שסקר את ההיסטוריה של שיוכו המוסדי של משרד העבודה, והצעדים הנדרשים להצלחת המיזוג שבוצע בעקבות החלטת ממשלה, בין משרד הרווחה ומשרד העבודה.
תקציר המאמר:
תפיסות כלכליות-חברתיות משתנות, נסיבות פוליטיות, תהליכים ארוכי טווח ואירועים מקומיים הובילו לשינויים בשיוכו המוסדי של משרד העבודה בפרט ושל תחום העבודה בכלל. על פני השנים, הספיק המשרד הזה לעמוד בפני עצמו, להתמזג עם משרד הרווחה, להיפרד ממנו ולהפוך חלק ממשרד התעשייה והמסחר, תחת מגוון רחב של שמות. המיזוג מחדש של תחום העבודה, עם תחום הרווחה והשירותים החברתיים, שהתרחש בעקבות החלטת ממשלה משנת 016, מחייב לנקוט שורה של צעדים, השילוב חשוב לשיפור המצב הכלכלי והרווחתי של האוכלוסייה הנזקקת בתהליך טיפול הוליסטי הכולל את החברה כולה.
תעסוקה חשובה להעלאת הרווחה והיא אחד הגורמים המרכזיים המאפשרים את הקטנת הסיכון להיקלע לעוני. “ניתן לזהות את העדר תעסוקה של ראש משק הבית כגורם מרכזי לעוני. מהצד השני, קיומו של יותר ממפרנס אחד מבטיח כמעט באופן מוחלט מפני הימצאות מתחת לקו העוני” (פלוג וקסיר (קלינר), 2001 עמ’ 516). עידוד תעסוקה וסיוע בהשגתה, הוא אחד ההיבטים החשובים ביותר לסיוע במצבי עוני ולהתמודדות עם התופעה.
ממצאים מהעולם (Oecd, 2010) מלמדים על הקשר ההדוק שבין המצב הכלכלי של ההורים לזה של ילדיהם ועל החשיבות הרבה של שילוב בתעסוקה לשבירת מעגל העוני הבין-דורי. שילוב בתעסוקה של אוכלוסיות מוחלשות והקטנת התלות בתשלומי ההעברה יאפשרו למדינה למקד את הטיפול בסיוע לאוכלוסיות שאינן יכולות להשתלב בתעסוקה או שכושר השתכרותן מוגבל.
להצלחת השילוב חשוב שהמיזוג יהיה אמיתי ושני התחומים – תחום העבודה ותחום הרווחה והשירותים החברתיים – יהיו מתואמים ויפעלו יחדיו. נדרשת ראייה אסטרטגית משולבת של שני התחומים, שימוזגו בצורה מלאה בכל שלבי העבודה. חשוב שהמיזוג ייעשה בכל הרמות, כולל ברשויות המקומיות.
השילוב דורש התמקצעות של כל אנשי המקצוע והקצאת תקנים מותאמים ואפקטיביים. התקציבים צריכים להביא בחשבון את שני התחומים ואת השילוב ביניהם, כולל התקציב הנדרש לצורך הטמעת המיזוג. כדי להבטיח שהשילוב ישיג מטרותיו יש להכין תכנית אסטרטגית המפרטת עשייה רב-שנתית ולא להמשיך ב”כיבוי שריפות” ובתכניות של טלאי על טלאי.
* המחברים: ניצה (קלינר) קסיר – המשנה ליו”ר, מכון החרדי למחקרי מדיניות. חברת הוועדה האקדמית המייעצת לעבודה סוציאלית תעסוקתית באוניברסיטה העברית. לשעבר, מנהלת יחידות שוק העבודה ומדיניות הרווחה וחוקרת בכירה, בנק ישראל. ד”ר אהרון יורק – מרצה בכיר (בדימוס), ביה”ס לעבודה סוציאלית , אוניברסיטת בר אילן; עמית מחקר, ביה”ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת אריאל. אתי פרץ – עו”ס ועו”ד, עוסקת במדיניות כלכלית-חברתית וזכויות חברתיות; לשעבר, יו”ר איגוד העובדים הסוציאליים.
