ב-07.06.2020 העבירה המשנה ליו"ר המכון, ניצה (קלינר) קסיר, הרצאה בכינוס שולחן עגול של פורום חוקרים מטעם משרד העבודה והרווחה והקואליציה לתעסוקת חרדים. בהרצאה סקרה קסיר בהרחבה ובפירוט רב את ההשלכות האפשריות של משבר התעסוקה הנוכחי, בהתמקדות בציבור החרדי.
השכלה, פריון, שיעור תעסוקה ושיעור אבטלה
על פי ניסיון העבר וניתוח הנתונים שנאספו בעקבות המשבר הכלכלי הקודם בראשית שנות ה-2000, ניתן לחזות כי הכשרתם הנמוכה של החרדים לשוק העבודה עשויה להתבטא בשיעור אבטלה גדול יותר, שעשוי ככל הנראה להימשך זמן רב יותר ולהפוך לעמוק וחריף יותר, זאת בהשוואה לאוכלוסיה בעלת השכלה גבוהה.
עוני, חסכונות, הכנסות והוצאות
המשק נכנס למשבר במצב טוב, אך האוכלוסייה החרדית הייתה במצב של פגיעות כלכלית. שיעור תחולת העוני בחברה החרדית עמד בערב המשבר על 51.7% זאת בהשוואה ל8.6% בקרב יהודים לא חרדים. בתקופות של מיתון כלכלי אחד העוגנים של משקי בית הוא חסכונות. בשל רמת ההכנסות בחברה החרדית היקף החסכונות נמוך, לכן קיימת תלות גדולה בזרם ההכנסה השוטף.
ההכנסה החרדית נשענת על שני עוגנים מרכזיים – עבודה (66.2%) ותשלומי העברה (24.2%). בתשלומי ההעברה נכללים: תשלומי העברה מהמדינה; תמיכות מהקהילה בארץ (העברות, תרומות, אך גם הלוואות ללא ריבית); ותמיכות מהקהילות היהודיות בחו"ל. אמנם האחוז הגבוה של חרדים במערכת החינוך (נשים 40%, גברים 28%) בהשוואה ליהודים לא חרדים (נשים 17%, גברים 5%) מעניק ביטחון תעסוקתי יחסי בתקופה מרובת זעזועים זו, אולם הסתמכותם של מוסדות החינוך גם על תשלומי הורים שיתקשו לשלם, לצד שיעור האבטלה הגדל שעשוי להוביל לירידת שכר; כמו גם היקף תשלומי ההעברה העשוי להתכווץ, הן מהמדינה שתאלץ להפנות משאבים למקומות נוספים והן מהתרומות מהארץ ומחו"ל שעשויים להצטמצם עקב המיתון הגלובלי – כל אלו עתידים לפגוע משמעותית בעוגני ההכנסות של הציבור החרדי.
גם בכל הקשור לצד ההוצאות מצבו של הציבור החרדי אינו מזהיר. העוני החרדי הינו עוני מבחירה, ועל מנת לקיים חיים תקינים ברמת הכנסות נמוכה אמונה המשפחה החרדית על צמצום הוצאות עד למינימום הנצרך. ביום-יום התנהלות זו מאפשרת לחיות חיים תקינים יחסית בצל העוני הנגרם ממיעוט הכנסות, אולם בתקופת משבר התנהלות זו הופכת לרועץ כיוון שאין מהיכן לקצץ – אין מרווח של הוצאות שניתן להגדיר כמותרות שניתן לצמצמן במקרה הצורך.
השלכות עתידיות
המצוקה הכלכלית בחברה החרדית כתוצאה מהמשבר והשלכותיו, עשויה להביא להתגברות הצורך/הרצון לשילוב בשוק העבודה, הן בהצטרפות אנשים חדשים לכוח העבודה, הן בהגדלת היקף משרה בקרב עובדים, והן בנכונות גוברת לטיוב המיומנויות דרך השתלבות בהכשרות. בטווח קצר – מצטרפים חדשים לשוק עבודה ללא מיומנויות יתקשו למצוא עבודה – פחות משרות ויותר מתחרים על כל משרה, כשחלקם עם ניסיון עשיר ומיומנויות גבוהות. אולם בטווח ארוך – תיתכן השתלבות גוברת בשוק העבודה, כפי שקרה בציבור החרדי לאחר משבר תחילת המילניום. בעקבות המשבר הקודם שיעור התעסוקה עלה בחדות הן בקרב גברים חרדים (35.5% בשנת 2003 עלה ל52.5% ערב המשבר) והן בקרב נשים חרדיות (49.5% בשנת 2004 ל76.7% ערב המשבר). הצורך בפרנסה הוביל אף לשינויים והתגוונות במקצועות הלימוד, במשלחי-היד ובענפי הכלכלה בקרב הנשים החרדיות.
כבר עתה ניכרים ניצני שינוי בדפוסי התנהגות בציבור החרדי. בעקבות המשבר שימוש גובר באינטרנט בחברה החרדית. ישנה עלייה ניכרת בביקוש להתקנות אינטרנט; כ78% משתמשים באינטרנט יותר בהשוואה לעבר; לעיתים אפילו שיעורים של רבנים שודרו דרך האינטרנט (לסבר את האוזן בכל הקשור לעצמת התפנית יצוין כי העמדה הרבנית הרשמית הייתה כי רק במסגרת העבודה מותר להשתמש באינטרנט ואסור בשום פנים ואופן להתחבר לאינטרנט בבתי מגורים); רבים מדווחים כי ימשיכו להשתמש בערוצים דיגיטליים גם לאחר המשבר.
המשבר העצים את הצורך, שהיה קיים גם טרום המשבר, לשילוב איכותי של החברה החרדית בתעסוקה אולם מצב העניינים הנוכחי עשוי לעמיד אתגרים משמעותיים בפני מגמה זו – מגבלת התקציב צפויה להיות הדוקה יותר [לפחות בטווח הבינוני]; בנוסף, נדרשים צעדים רוחביים, להחזרה לשוק העבודה של כלל האוכלוסיות ולמניעת hysteresis, לכן יתאפשר פחות למקד את המדיניות בקידום תעסוקה ובאוכלוסיות חלשות. מאידך, אסור לשכוח את האוכלוסיות החלשות שהפגיעה בהן צפויה להיות עמוקה וארוכה ונדרשת התאמה של הצעדים הרוחביים למאפייני האוכלוסיות השונות. אולם המשבר כומס בחובו גם הזדמנות לביצוע רפורמות נדרשות. הצורך הגובר לצד לגיטימציה ציבורית מאפשרים שינויים מרחיקי לכת שבמסגרת השגרה קשה מאוד להוציא לפועל.
מאידך ישנן גם הזדמנויות לתמורות חיוביות בקרב החברה החרדית בעקבות המשבר:
- מוטיבציה גוברת לשילוב בשוק העבודה
- מוטיבציה לשדרוג הכישורים וההון האנושי, ובכלל זה הכשרות ולימודים איכותיים [כדי להקטין את הפגיעות של בעלי מיומנויות נמוכות, שנחשפה במשבר]
- נכונות גבוהה יותר לשימוש באמצעים טכנולוגיים ודיגיטציה
- רכישת מיומנויות דיגיטליות שהן בסיסיות לצרכי שוק העבודה
- פוטנציאל להכשרות מרחוק [עשוי להיות פתרון מסוים למחלוקת בשאלת ההפרדה המגדרית, שלא בהכרח נדרשת בלימוד מרחוק]
- העמקת האפשרות של עבודה מרחוק [מצד עובדים ומעסיקים] – הרחבת אופציות תעסוקתיות
- מקצוענות והתמקצעות של עסקים (עצמאים, פרילנסרים), לצורך היערכות טובה יותר למצבי קיצון ועוד
