ב25.10.2020 פרסם גיא נרדי ב'כלכליסט' כתבת סקירה מקיפה אודות 'התדריך לתכנון עירוני של שכונות לאוכלוסייה החרדית' שפרסם המכון בשיתוף עם משרד השיכון.
בכתבה מצוטטת ד"ר שהינו-קסלר, המשמשת חוקרת ראשית במכון, אשר עמלה יחד עם יהודית מילצקי, חוקרת בכירה במכון על המסמך. ד"ר קסלר הרחיבה אודות המאפיינים הייחודים של הציבור החרדי הדורשים התאמות ותכנון ייעודי: "האתגר שעמד בפני צוות המכון שהכין את המסמך היה להבין מה מאפייני היומיום החרדי. משפחות הציבור החרדי הן גדולות ומצטופפות בדירות קטנות, ומכאן, שיש צריכה מאוד גדולה של השטח הציבורי. יש מספר גדול מאוד של ילדים שמסתובבים עצמאיים בשטח ויש להם תפקידים רבים יותר מאשר לילדים בציבור הכללי – הם הולכים למכולת בעצמם, נוסעים בתחבורה ציבורית לבד ומסתובבים לבד בגנים. הצריכה בתרבות החרדית אינה חלק מתרבות הפנאי. במקום זה עומד במרכז חיי הקהילה בית הכנסת הקהילתי בשכונה, ולכן מובן שהצורך במבני חינוך ודת בחברה החרדית הרבה יותר גדול".
לבד מהמאפיינים הדמוגרפיים (להרחבה ראו מחקרים של המשנה ליו"ר המכון, ניצה [קלינר] קסיר) ותפקיד הילדים התמקד התדריך בהרחבת עירוב שימושים, בייחוד בכל הקשור למבני ציבור, אשר נדרשים במיוחד בשל אופייה הקהילתי של החברה החרדית. הצוות בדק ארבע שכונות מגורים חרדיות: רמת שלמה בירושלים, רובע ז' באשדוד, רובע C באלעד, ורובע ב' ברמת בית שמש. ברמת שלמה, למשל, אף שהיא השכונה הראשונה בירושלים שתוכננה מלכתחילה לציבור החרדי, ואפילו בה, תוכננו לפי הפרוגרמה 46 בתי כנסת, אולם בפועל קיימים בה 70 בתי כנסת, רבים מהם על שטחים שלא הוקצו לכך. המסמך החדש מציע כמה חידושים שלא מקובלים בשגרה העירונית המוכרת ובהחלט מעוררים מחשבה: ההנחיה היא שכמות בתי הכנסת בשכונה תהיה לפי מפתח של בית כנסת לכל 80 עד 100 יח"ד ושמחציתם ישולבו במוסדות ציבור ואפילו במבנים מסחריים; שהבנייה המסחרית תהיה פחות בכיוון של קניונים, שמאפשרים התקהלות ועירוב, ויותר של חנויות בקומות הקרקע הפונות לרחוב; לאפשר בתוך דירות מגורים חללים שיוקדשו למסחר ותעסוקה; לאפשר תוספת קומות משרדים במבני מגורים וציבור.
ד"ר קסלר מציינת שהגמישות המוצעת בתדריך החדש היא כורח המציאות: "בסופו של דבר זה יקרה בצורה לא ליגלית, או בצורה מתוכננת ומוסדרת. אם אנחנו מנסחים את כל הדברים האלה בפרוגרמות התכנון אז תהיה שמירה על הנראות, על הבטיחות".
ויש כאן עניין נוסף: היכולת לייצר יישובים מעורבים שיאפשרו לחרדים להשתלב ביתר קלות בשוק העבודה. "אם אנחנו מאפשרים את כל השימושים האלה ברמת השכונה זה מאפשר להקים שכונות חרדיות בערים מעורבות. מאפשר לשני הכיוונים לחיות זה לצד זה. אנחנו רוצים צמיחה כלכלית ושניתן יהיה למצות את האפשרויות הכלכליות. ניתן לומר שזה אינטרס של כלל החברה הישראלית", אומרת קסלר.
הכתבה נחתמה בעיקרי ההמלצות:
המלצות לתכנון בשכונות לחברה החרדית
חינוך
להוסיף מעבדות, ספריות, כיתות מדעים ומחשבים בתלמוד תורה
להוסיף חדרי ספח הדרושים בחינוך המיוחד
להקצות שטחי ציבור ל"ישיבה גדולה" ולא בלב השכונה בגלל שעות הפעילות
בתי כנסת
להקצות בית כנסת לכל 80-100 יחידות דיור
להקים בית כנסת אחד גדול לקהילות חסידיות של 200-300 משפחות
לשלב כמה בתי כנסת על מגרש אחד או לצד מוסדות חינוך כדי לחסוך במקום
מרחב ציבורי
ליצור רקמת הליכה בטוחה לילדים
לבנות מדרכות רחבות להליכת גברים ונשים בריחוק
למקם מתקני ספורט בשולי השכונה ולא במרכזה
לפזר בשכונה ספריות קטנות לשימושם של ילדים
להקצות מבנים לשימושו של נוער נושר
מסחר
לאפשר גישת ילדים לחנויות מזון
למקם חנויות לאורך הרחוב ולא בקניונים
לספק מבנים לשירותי בריאות
להנגיש אולמות שמחה קטנים בשכונה ובעיר
תעסוקה
לאפשר חללי מסחר ותעסוקה בדירות מגורים
לאפשר תוספת קומות משרדים במבני מגורים
