כך כשלנו בשילוב הגבר החרדי בשוק העבודה | מאמר דעה מאת יהודית מילצקי

מטרת השיח הנרחב על שילוב גברים חרדים בשוק התעסוקה היא לגרום לעוד מהם לצאת לעבוד. אולם כדי להגיע למטרה הנכספת, שנראה שהדרך אליה מאתגרת את כלל הגורמים המעורבים, צריך להתעכב על הנתונים הבאים: גבר חרדי עובד מרוויח בממוצע חצי משכרו החודשי של גבר יהודי שאינו חרדי (8,889 שקל לעומת 17,678 שקל). השכר השעתי הממוצע של גבר חרדי נמוך אף יותר משכרה השעתי הממוצע של אישה חרדית, שבתורה מרוויחה שכר שעתי נמוך יותר מאישה לא-חרדית, שמרוויחה שכר שעתי נמוך יותר מגבר לא-חרדי. למעשה, השכר הממוצע של הגבר החרדי העובד כה נמוך, עד שגם כשהוא מועסק הוא בקושי מגיע למדרגת המס המינימלית.

כדי להבין איך גברים חרדים הגיעו למצב הזה, צריך לחזור לנקודת ההתחלה – לנסיבות שבהן הם מתחילים את דרכם בשוק העבודה. גבר חרדי שבוחר לצאת לעבוד עושה זאת לרוב בגיל מאוחר יחסית ומתוך צורך כלכלי משמעותי – יש לו כבר משכנתה לשלם ומשפחה לפרנס. למעשה, הוא נמצא בשלב שבו הוא חייב להתחיל להביא משכורת הביתה ומהר. כאשר מצרפים לכך את ההיכרות המוגבלת שלו עם שוק העבודה, עם מגוון ההכשרות השונות והמסלולים התעסוקתיים – מקבלים גבר שממהר מאוד להיכנס לשוק העבודה עם מעט מאוד כלים וידע.

בהתאם, גברים חרדים רבים ישתתפו בהכשרות קצרות ולא ממצות, או ידלגו על שלב ההכשרה כליל, מה שמוביל אותם ישר לתעסוקה בשכר נמוך. פעמים רבות גבר חרדי יתחיל לעבוד ורק אז יבין שהוא צריך הכשרה טובה כדי להתקדם, אבל לרוב זה יהיה מאוחר מדי, מאחר שבתוך מסלול התעסוקה קשה לעצור ולהתחיל מהתחלה. את התוצאות ברמת הפרט ניתן לראות בחוסר יציבות תעסוקתית, בעבודה "לא איכותית" ובשכר נמוך. ברמת החברה, המצב מהווה תמריץ שלילי לגברים חרדים אחרים לצאת לעבוד.


חרדים, אילוסטרציה. צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

חשוב להזכיר שבפני הגבר החרדי עומדים גם לבטים וחששות חברתיים. כשהוא שוקל להשתלב בשוק העבודה, הוא למעשה עומד לשנות את מסלול החיים שאליו יועד מגיל צעיר, ולנגד עיניו עומדים הוויתור על ערכים עמוקים לטובת "גשמיות", "פרנסה" ושאר ענייני העולם הזה, כמו גם חששות מירידה ברמת הדתיות והרוחניות שלו עקב השינוי.

כשמודל העבודה נראה כך, וכולל בתוכו כל כך הרבה סיכונים לעומת סיכויים, איך ניתן לצפות או לקוות שיחול שינוי משמעותי בשיעור ההשתתפות של גברים חרדים בשוק העבודה? וכיצד העסקתם תועיל למדינת ישראל, כאשר הערך הכלכלי ותרומתם למשק קטנים ומניבים שיעורי מס שוליים, במקרה הטוב?

מדינת ישראל פיתחה כמה מענים ותוכניות כדי לעודד תעסוקת גברים חרדים, אולם אלה מכוונים בעיקר למי שעומדים בדלת הכניסה לשוק העבודה: הם מציעים אבחון והכוונה תעסוקתית ראשונית, כלים בסיסיים נדרשים ותוכניות הכשרה שונות ומשונות, שלא מבטיחות בהכרח ביטחון תעסוקתי בסופן.

בהיעדר היכולת לרכוש כלים המובילים לתעסוקה איכותית, ובהיעדר מודלים של הצלחה בהשתלבות ובשכר גבוה, התמריץ של גברים חרדים להשתלב בתעסוקה יישאר נמוך ולא נראה שינוי משמעותי בשיעור תעסוקתם. על מנת לייצר שינוי משמעותי – ובכך להשפיע גם על מספר הגברים החרדים העובדים – יש צורך בארגז כלים יצירתי שמבין את מסלול החיים השונה שלהם. ארגז הכלים צריך לכלול הקניית מידע ויכולות הקריטיים עבור הגבר החרדי כדי שיוכל להתחיל מסלול תעסוקתי אופטימלי, בהתחשב בנסיבות.

לצורך כך, יש להתחיל בפיתוח הכשרות יעילות וממוקדות, שמחוברות באופן מקסימלי למעסיקים ולשוק העבודה, וכן בבניית תהליכי ליווי ארוכי טווח שיאפשרו כניסה נכונה, מותאמת ויעילה אל שוק העבודה, וילוו את הגבר החרדי גם ביום שאחרי.


יהודית מילצקי היא חוקרת בכירה בתחום התעסוקה, מתמחה בהשכלה ותעסוקה במגזר החרדי בהיבטים מגדריים, קהילתיים וגיאוגרפיים.
הטור התפרסם ב-Ynet ב-5 בפברואר 2023

לנתוני תעסוקה במרכז המידע ע"ש וואהל לחצו כאן