ב-07.07.2020 העבירה המשנה ליו"ר המכון, ניצה (קלינר) קסיר, הרצאה בכינוס מובילים פיננסיים, מטעם ג'וינט ישראל אלכא שנערך באמצעות המרשתת. ההרצאה חולקה לשלושה חלקים: החלק הראשון עסק בצפיפות והידבקות בקורונה בחברה החרדית; החלק השני הוקדש לאתגרים והזדמנויות בחברה החרדית בצל המשבר; החלק החותם הוקדש לשאלת המדיניות הממשלתית המתאימה לטיפול במשבר.
צפיפות והידבקות בקורונה בחברה החרדית
החלק הראשון מבוסס על מחקר משותף של קסיר וחוקר נוסף מהמכון, אסף צחור-שי, הנקרא "על קורונה, צפיפות וערים חרדיות". בחלק זה סקרה קסיר את הקשר שבין צפיפות והידבקות בקורונה. ישנם שני היבטים של צפיפות: צפיפות בדירת המגורים המחושבת לפי מספר נפשות לחדר, וצפיפות אוכלוסין המחושבת לפי גודל האוכלוסייה לקמ"ר למגורים. צפיפות בדירת המגורים בקרב כלל החרדים בישראל עומדת על 1.4, בדומה לצפיפות בקרב ערבים ובפער גדול מהצפיפות בקרב יהודים לא-חרדים, העומדת על 0.8. נמצא שככל שצפיפות האוכלוסין ביישוב גבוהה יותר, אכן שיעור החולים המאומתים גבוה יותר. חשוב להדגיש כי בחלק מהיישובים, ובכלל זה היישובים החרדים, שיעור החולים המאומתים גבוה ממה שהיה מצופה בהתאם לצפיפות היישוב, ומוסבר על-ידי גורמים נוספים לצפיפות, כמו למשל ההפנמה מאוחרת של סכנת ההידבקות בחברה החרדית. אולם אין ספק שהצפיפות הרבה ביישובים החרדים מאיצה את התהליך והיא קריטית להבנה של היקפי ההידבקות הגדולים ולמדיניות שתסייע בהאטת קצת ההידבקות.
נתונים אלה מדגישים את החשיבות שבמתן מענה מהיר לאזורים צפופים (יישובים חרדים,ערבים ואחרים) ומתן התייחסות מיוחדת עבורם גם בעתיד לצמצום היקפי ההדבקה.
אתגרים והזדמנויות בחברה החרדית בצל המשבר
הון אנושי, פריון ואבטלה
את חלק זה פתחה קסיר בסקירת מבט מאקרו על המשק טרום פרוץ המשבר. על פי ניסיון העבר וניתוח הנתונים שנאספו בעקבות המשבר הכלכלי הקודם בראשית שנות ה-2000, ניתן לחזות כי הכשרתם הנמוכה של החרדים לשוק העבודה עשויה להתבטא בשיעור אבטלה גדול יותר, שעשוי ככל הנראה להימשך זמן רב יותר ולהפוך לעמוק וחריף יותר, זאת בהשוואה לאוכלוסיה בעלת השכלה גבוהה.
אחת מהקבוצות שנפגעו במשבר היא אוכלוסיית העצמאים. גם עובדה זו עשויה לפגוע באוכלוסיה החרדית, אשר משפחות לא מעטות הנמנות עליה מסתמכות גם על הכנסות לא שכירות – תעסוקה חלקית, מזדמנת, לא תמיד מדווחת.
עבודה מרחוק, חיבור לאינטרנט ומיומנויות דיגיטליות
במשבר הקורונה, עובדים שהתאפשרה המשך עבודתם מרחוק נפגעו פחות. בחברה החרדית נגישות נמוכה לעבודה מרחוק. שיעור האנשים שבביתם חיבור לאינטרנט עמד על 31% בקרב החרדים לעומת 83% אצל יהודים לא חרדים. החסך אינו ניתן לגישור בקלות, כתוצאה מהנגישות הנמוכה למחשב ולאינטרנט גם האוריינות דיגיטלית של האוכלוסייה החרדית הבוגרת נמוכה בהשוואה ליהודים לא חרדים. הפערים בין האוכלוסיות במיומנויות הדיגיטליות גדולים יותר בקרב צעירים (16–35).
תחולת העוני, הכנסות והוצאות
ערב פרוץ המשבר שיעור תחולת העוני בקרב חרדים על 51.7% ורק 8.6% בקרב יהודים לא חרדיים. בתקופות של מיתון כלכלי אחד העוגנים של משקי בית הוא חסכונותיהם. בשל רמת ההכנסות הנמוכה בחברה החרדית היקף החסכונות נמוך, לכן קיימת תלות גדולה בזרם ההכנסה השוטף וההשפעה עליהן עשויה להיות קשה במיוחד.
ההכנסה החרדית נשענת על שני עוגנים מרכזיים – עבודה (66.2%) ותשלומי העברה (24.2%). בתשלומי ההעברה נכללים: תשלומי העברה מהמדינה; תמיכות מהקהילה בארץ (העברות, תרומות, אך גם הלוואות ללא ריבית); ותמיכות מהקהילות היהודיות בחו"ל. אמנם האחוז הגבוה של חרדים במערכת החינוך (נשים 40%, גברים 28%) בהשוואה ליהודים לא חרדים (נשים 17%, גברים 5%) מעניק ביטחון תעסוקתי יחסי בתקופה מרובת זעזועים זו, אולם הסתמכותם של מוסדות החינוך גם על תשלומי הורים שיתקשו לשלם, לצד שיעור האבטלה הגדל שעשוי להוביל לירידת שכר; כמו גם היקף תשלומי ההעברה העשוי להתכווץ, הן מהמדינה שתאלץ להפנות משאבים למקומות נוספים והן מהתרומות מהארץ ומחו"ל שעשויים להצטמצם עקב המיתון הגלובלי – כל אלו עתידים לפגוע משמעותית בעוגני ההכנסות של הציבור החרדי.
גם בכל הקשור לצד ההוצאות מצבו של הציבור החרדי אינו מזהיר. העוני החרדי הינו עוני מבחירה, ועל מנת לקיים חיים תקינים ברמת הכנסות נמוכה אמונה המשפחה החרדית על צמצום הוצאות עד למינימום הנצרך. ביום-יום התנהלות זו מאפשרת לחיות חיים תקינים יחסית בצל העוני הנגרם ממיעוט הכנסות, אולם בתקופת משבר התנהלות זו הופכת לרועץ כיוון שאין מהיכן לקצץ – אין מרווח של הוצאות שניתן להגדיר כמותרות שניתן לצמצמן במקרה הצורך.
מגמות שינוי והשלכות עתידיות
המצוקה הכלכלית בחברה החרדית כתוצאה מהמשבר והשלכותיו, עשויה להביא להתגברות הצורך/הרצון לשילוב בשוק העבודה, הן בהצטרפות אנשים חדשים לכוח העבודה, הן בהגדלת היקף משרה בקרב עובדים, והן בנכונות גוברת לטיוב המיומנויות דרך השתלבות בהכשרות. בטווח קצר – מצטרפים חדשים לשוק עבודה ללא מיומנויות יתקשו למצוא עבודה – פחות משרות ויותר מתחרים על כל משרה, כשחלקם עם ניסיון עשיר ומיומנויות גבוהות. אולם בטווח ארוך – תיתכן השתלבות גוברת בשוק העבודה, כפי שקרה בציבור החרדי לאחר משבר תחילת המילניום. בעקבות המשבר הקודם שיעור התעסוקה עלה בחדות הן בקרב גברים חרדים (35.5% בשנת 2003 עלה ל52.5% ערב המשבר) והן בקרב נשים חרדיות (49.5% בשנת 2004 ל76.7% ערב המשבר). הצורך בפרנסה הוביל אף לשינויים והתגוונות במקצועות הלימוד, במשלחי-היד ובענפי הכלכלה בקרב הנשים החרדיות.
כבר עתה ניכרים ניצני שינוי בדפוסי התנהגות בציבור החרדי. בעקבות המשבר שימוש גובר באינטרנט בחברה החרדית. ישנה עלייה ניכרת בביקוש להתקנות אינטרנט; כ78% משתמשים באינטרנט יותר בהשוואה לעבר; לעיתים אפילו שיעורים של רבנים שודרו דרך האינטרנט (לסבר את האוזן בכל הקשור לעצמת התפנית יצוין כי העמדה הרבנית הרשמית הייתה כי רק במסגרת העבודה מותר להשתמש באינטרנט ואסור בשום פנים ואופן להתחבר לאינטרנט בבתי מגורים); רבים מדווחים כי ימשיכו להשתמש בערוצים דיגיטליים גם לאחר המשבר.
המשבר העצים את הצורך, שהיה קיים גם טרום המשבר, לשילוב איכותי של החברה החרדית בתעסוקה אולם מצב העניינים הנוכחי עשוי לעמיד אתגרים משמעותיים בפני מגמה זו – מגבלת התקציב צפויה להיות הדוקה יותר [לפחות בטווח הבינוני]; בנוסף, נדרשים צעדים רוחביים, להחזרה לשוק העבודה של כלל האוכלוסיות ולמניעת hysteresis, לכן יתאפשר פחות למקד את המדיניות בקידום תעסוקה ובאוכלוסיות חלשות. מאידך, אסור לשכוח את האוכלוסיות החלשות שהפגיעה בהן צפויה להיות עמוקה וארוכה ונדרשת התאמה של הצעדים הרוחביים למאפייני האוכלוסיות השונות. אולם המשבר כומס בחובו גם הזדמנות לביצוע רפורמות נדרשות. הצורך הגובר לצד לגיטימציה ציבורית מאפשרים שינויים מרחיקי לכת שבמסגרת השגרה קשה מאוד להוציא לפועל.
מאידך ישנן גם הזדמנויות לתמורות חיוביות בקרב החברה החרדית בעקבות המשבר:
- מוטיבציה גוברת לשילוב בשוק העבודה
- מוטיבציה לשדרוג הכישורים וההון האנושי, ובכלל זה הכשרות ולימודים איכותיים [כדי להקטין את הפגיעות של בעלי מיומנויות נמוכות, שנחשפה במשבר]
- נכונות גבוהה יותר לשימוש באמצעים טכנולוגיים ודיגיטציה
- רכישת מיומנויות דיגיטליות שהן בסיסיות לצרכי שוק העבודה
- פוטנציאל להכשרות מרחוק [עשוי להיות פתרון מסוים למחלוקת בשאלת ההפרדה המגדרית, שלא בהכרח נדרשת בלימוד מרחוק]
- העמקת האפשרות של עבודה מרחוק [מצד עובדים ומעסיקים] – הרחבת אופציות תעסוקתיות
- מקצוענות והתמקצעות של עסקים (עצמאים, פרילנסרים), לצורך היערכות טובה יותר למצבי קיצון ועוד
מדיניות ממשלתית לטיפול במשבר (מספר נקודות)
בכל הקשור למדיניות – העיקרון המרכזי הוא איזון בין השפעת הצעדים בתחום הבריאות ובתחום הכלכלה. בכל הקשור לפגיעה במשק בשל צמצום הפעילות יש להעדיף סגרים ממוקדים על פני סגר כללי, ככל שאפשר, בדגש על מקומות עם הדבקה גבוהה ותועלת כלכלית משקית נמוכה יחסית. על מנת להזרים חמצן למערכת יש צורך בהקצאה תקציבית משמעותית. לבד מהקצאת כספים מעשית יש לדאוג גם לפן הפסיכולוגי ולפעול לצמצום אי ודאות משקית. חשוב לצמצם את הפגיעה על ידי פרסום רשימת צעדי הממשלה שינקטו ברמות שונות של המגפה בהתבסס על מדדים פשוטים המפורסמים מעת לעת.
באופן פרטני, בכל הקשור לשוק העבודה ולרווחה יש להגביר את ההתערבות הממשלתית: לעודד ביקושים באמצעות הקדמת פרויקטים ממשלתיים; לתמוך בעסקים ובעצמאים; לפתח, להרחיב ולהנגיש הכשרות מקצועיות; לעודד העסקה מרחוק באמצעות תמיכה ממשלתית ביצירת תשתיות והתאמת חוקי העבודה; לפרוש רשת ביטחון סוציאלי לכל מי שמטה ידו וכשלה רגלו ולא מצליח לקום.
