ב08.07.2020 פורסמה בThemarker כתבה שהוקדשה לשאלת אמצעי ההתמודדות הנדרשים בעקבות המשבר הכלכלי שפקד את המדינה בשל מגיפת הקורונה. בכתבה שטחו כלכלנים מובילים מהאקדמיה (פרופ' מומי דהן, ופרופ' גיא מונדלק) ואנשי מפתח בשירות הציבורי לשעבר (כקרנית פלוג נגידת בנק ישראל לשעבר, וירום אריאב מנכ"ל משרד האוצר לשעבר) את דעתם בשאלה כיצד צריכה המדינה להתמודד עם המשבר.
המשנה ליו"ר המכון, ניצה (קלינר) קסיר, בחרה להתמקד בצורך לאזן בין פרישת רשת סוציאלית למי שלא מצליחים למצוא עבודה מחד, לבין הצורך לתמרץ אנשים לחזור לשוק העבודה ולמנוע מצב של היסטרזיס, מאידך. להלן הדברים:
ניצה קסיר: "לתמרץ אנשים ברמות הכנסה נמוכות לצאת לשוק העבודה"
"אין פתרונות קסם. זה ברור. אנחנו נמצאים במשבר שלא ידענו כמוהו בישראל ובעולם. אם חשבנו בהתחלה שזו סטייה קטנה, כעת לא ברור מתי נעבור את זה. צריך לטפל בכיוונים שחשבנו שהם נכונים לטווח ארוך. אם לפני כן היינו בשיעורי תעסוקה גבוהים והיתה לנו פריווילגיה להסתכל על אוכלוסיות, היום הבעיה מקיפה את כולם וצריך להסתכל על זה. אם בשנים האחרונות התחלנו להתרכז כמדינה בכיוון של תעסוקה איכותית, היום חייבים למקד פעילות בהחזרת אנשים לשוק העבודה", כך אומרת ניצה קסיר, המשנה ליו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות.
לדבריה, "המדינה חייבת לספק רשת ביטחון למי שלא מצליחים למצוא תעסוקה, באמצעות הגדלה של מערכת הקצבאות — אבל שהמערכת תהיה בנויה כך שלא תייצר תמריץ גדל והולך להישאר מחוץ לשוק התעסוקה. להאריך את תקופת דמי האבטלה אבל לייצר מסלול שבו הם מצטמצמים. צריך לדרוש מהמובטלים להשתלב בתוכניות שונות ובהכשרות מקצועיות. המדינה חייבת להשקיע הרבה מאוד כסף. לא לעסוק כרגע בקיצוצים".
קסיר ממליצה ליצור פרויקטים ממשלתיים עם תשואה כלכלית, ובהם ביצוע פרויקטים בתחום התשתיות שהיו אמורים להתבצע בשנים הקרובות. "צריך להקדים הוצאות, להגדיל תשתיות וכך בהמשך יגדל הפריון. זה דבר שלא מדברים עליו היום. אנחנו עדיין חיים בתפישה הישנה שצריך לשמור על הגירעון התקציבי. אני גם חושבת כך אבל כרגע זה לא הזמן. ככל שאנשים ישתלבו מהר יותר בשוק התעסוקה — כך ישלמו יותר מסים".
לדבריה, יש ליצור גם מסגרות התנדבותיות המעניקות מלגות, כדוגמת פר"ח, שבהן יוכלו להשתלב פעם־פעמיים בשבוע מחוסרי עבודה, וכך יישאר להם זמן לחפש עבודה, וכן הדבר עשוי למנוע הידרדרות למצבים של ייאוש ואבטלה כרונית. "צריך לתמרץ אנשים ברמות הכנסה נמוכות לצאת לשוק העבודה. צריך להוריד את הרף שממנו מתחילים לשלם מענק עבודה (מס הכנסה שלילי; ס"ק). יש חשיבות שאנשים יהיו בשוק העבודה. קל יותר להיגרר במצב של אבטלה כרונית, ומזה אנחנו צריכים להימנע. חשוב להציב יעדים לטווח קצר — כך נחתור להגיע אליהם. כבר היום לקבוע מדיניות להתפרצות נוספת. לא להשאיר אי־ודאות כמו בפעם הקודמת. המדיניות צריכה להיות ברורה ולא לעודד הוצאת אנשים לחל"ת".