בתאריך ה09.09.2020 התארחו ישראל תיק, עמית המכון וראש תחום חינוך ויהודית מילצקי, חוקרת בכירה במכון, בתכנית המשודרת בגלי צה"ל, "מה שקורה מחר" בהנחיית רמי שני, לשיחה אודות פעילות המכון למיטוב ההכשרות של בנות חרדיות בסמינרים והשמתם בשוק העבודה.
(הראיון מתחיל מהדקה ה17:00)
תיק ומילצקי פתחו וציינו כי המודל הקלאסי הרווח בעולם החרדי (בעיקר הליטאי) הינו מודל בו האישה יוצאת לעבוד ולהביא את הפרנסה לבית בשעה שהבעל יושב ולומד ותורה, לכן שיעורי תעסוקת הנשים, היקף המשרה בהן הן מועסקות וגובה שכרן, הם קריטיים לרווחת המשפחה החרדית. יותר ויותר קולות נשמעו לפיהם אין מספיק מקומות תעסוקה ובמכון גברה ההכרה כי הבעיה איננה בכמות מקומות העבודה, אלא במידת ההתאמה של ההכשרה הקיימת בסמינרים לצרכי ודרישות שוק העבודה. לצורך כך יצא המכון למסע מחקרי חלוצי בתחום אשר התבסס על עבודת שטח מדוקדקת.
בטרם הושק המחקר כונסו במכון לשולחן עגול כל השחקנים הרלוונטיים – רבנים, גורמים ממשלתיים (כמשרד הכלכלה ומשרד העבודה), אנשי תעשיה, ונציגי קרנות פילנתרופיות. כולם התאספו על מנת לייצר תשתית תמיכה ותוואי עתידי ליישום יעיל של מסקנות המחקר.
המחקר התפרש על פני שלושה שדות מחקריים מרכזיים:
- שוק העבודה – מה מתרחש שם ומהן המגמות המרכזיות אליהן הוא צועד בעתיד הנראה לעין.
- הכשרה עתידנית – מהי כוללת ומהם המאפיינים המרכזיים שלה.
- טיב ההכשרה בסמינרים – מהן ההכשרות הניתנות כיום בסמינרים, מה בהן עובד טוב ומתאים ומה טעון שינוי ושיפור.
התוצאות הפתיעו את החוקרים. מסתבר שאין בהכרח קשר בין מה שהבנות לומד לבין מה שהן עושות בפועל. הנקודות המרכזיות שהמחקר העלה שיותר משאלת התכנים השאלה הקריטית הינה שאלת המיומנויות. להשתלבות טובה בשוק העבודה נדרשות הבנות להשלים פערים בעיקר בתחומי המיומנויות הרכות – מיומנויות דיגיטליות, שליטה טובה באנגלית , ומערך תכונות חמקמקות וקשות להגדרה אולם ממשיות וחשובות – כרוח יזמית, חשיבה ביקורתית ויכולת עבודה בצוות, בנוסף נמצא כי נדרשת הכנה תרבותית.
המפתח לכל אלו הוא הכשרה מותאמת בסמינר המקיים קשר דו כיווני – בין עולם התעסוקה לבין עולם ההכשרה, קשר שתורם להכשרה מותאמת ומעודכנת. בכך גם נפתרת בעיה רכה נוספת – תיווך לעולם העבודה. כיוון שבחברה החרדית אין השתלבות שיטתית הבוגרות לא מכירות את המערכות השונות והסמינר מתווך להן את שוק העבודה וחונך אותן בו.
הקו המנחה הוא שמירה על עולם הערכים החרדי והשתלבות בו תוך חילוץ וזיקוק הגרעין הפרקטי הנדרש על מנת להשתלב בתעסוקה מכניסה בעלת פריון גבוה, תעסוקה שתתרום למשפחה ולחברה החרדית ולמשק כולו. כיוון שרובה של החברה החרדית מדירה רגליה מהעולם האקדמי שוקד המכון על עקיפת המכשול באמצעות התמקדות בצרכים הפרקטיים של התעשייה. אחת הדוגמאות הבולטות ביותר היא יוזמת ההייטק של המכון. עולם ההייטק לא צריך תארים אקדמיים, כל מה שהוא צריך זה תו תקן של איכות. המכון הקים צוות ייעודי בראשות ד"ר גיורא ירון ובו חברים נציגי החברות הגדולות בתעשייה – גוגל, מלנוקס ועוד, הצוות פיתח תכנית הכשרה ייעודית עם סילבוס מותאם לצרכי התעשיה, וכיום התכנית להכשרת בנות לתפקידים בכירים בהייטק פועלת במספר סמינרים.
בחתימת הראיון התוותה מילצקי את האתגרים העתידיים בהם המכון מתעתד להתמקד – מחקר בנושא מיומנויות דיגיטליות ואוריינות דיגיטלית. במידה רבה העתיד טמון במקלדת וכפי שאנו יודעים הקורונה רק העצימה את המגמה הזו.