בתאריך 18.11.2020 העניקה מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, אמי פלמור, ראיון לרשת ב' לתכנית 'שלי וגואטה' בהנחיית שלי יחימוביץ ויגאל גואטה. חלקו הראשון של הראיון הוקדש לתכנית אופרטיבית שמוביל המכון החרדי מול נציבות שירות המדינה והגורמים הממשלתיים הרלבנטיים לשילוב חרדים בשירות הציבורי, יוזמה אשר פלמור מרכזת ועומדת בראשה.
בראשית דבריה ביקשה פלמור להתחבר לדברי המרואיין הקודם אודות חשיבות האחדות שבעם, וציינה שהיא רואה בשילוב חרדים בשירות הציבורי שליחות שתפקידה לגשר על השסע שנפער בין הציבור החרדי למול המדינה והציבור הכללי.
בתגובה לשאלת המראיין, הרחיבה פלמור ואמרה: "המכון אשר נוסד על ידי הבעלים של עיתון 'משפחה' אלי פלאי, וכיום מנוהל על ידי רועי כהן ממשרד רוה"מ, גייס חוקרים מהשורה הראשונה כדי לייצר הצעות מדיניות ופעולות שיקדמו את שילוב החברה החרדית במדינת ישראל. אני הולכת לעסוק בסוגיית שילוב חרדים בשירות הציבורי כי אני מאמינה בחשיבות הנושא. שילוב חרדים בשירות הציבורי מתחבר למשימה הכללית של המכון לא רק ברמת פתיחת הזדמנויות תעסוקה עבור הציבור החרדי, אלא מכיוון שיש חשיבות עצומה לראות את הציבור החרדי בתוך השירות הציבורי בשל היותו המקום בו משפיעים, מחליטים ומעצבים מדיניות עבור החברה הישראלית, וראוי שכל אזרחי המדינה יהיו שם".
פלמור המשיכה וציינה כי על אף החלטת ממשלה שהתקבלה לפני מספר שנים ולפיה נקבע יעד שילוב של 9% שיעור חרדים בשירות הציבורי, מספרם המעודכן עומד על 927 עובדים מתוך 80 אלף ובעיקר במשרות זוטרות, נתון אשר לא מתקרב לאחוז החרדים המועסקים במשק. על מנת לשנות את התמונה יש לנסות ולהבין את החסמים משני הכיוונים – לא רק של הממשלה אלא גם בחברה החרדית, ובכך בא לידי ביטוי יתרונו הגדול של המכון בשל היותו גוף שמחובר למערכת החרדית.
בתשובה לשאלה מהם החסמים המרכזיים שהיא מזהה, ענתה פלמור כי התהליך עם המכון בתחילת דרכו והיא יכולה לענות בעיקר על סמך היכרותה הקודמת עם הנושא: "בציבור החרדי יש לא מעט זרמים שלא רואים בעין יפה השתלבות באקדמיה אולם תנאי הסף לכניסה למערכת הציבורית מותאם בעיקר לאקדמאים. בלי קשר לחברה החרדית, אני לא חושבת שכל התפקידים חייבים להיות מותאמים לאקדמאים – זו אמירה כללית. למעלה מכך, בשל ההטיה במערך התמריצים נוצרה תעשייה של תארים לא איכותיים והצבת התואר האקדמי כתנאי סף לשירות הציבורי רק מזין תופעה זו. ובכלל יש בעולם האקדמי חשיבה מחדש אודות הנחיצות של התואר וכל מרכיביו והתאמתו לשוק העבודה הנוכחי."
פלמור גם הוסיפה וציינה את היוזמה אותה קידם עמית המכון, ישראל תיק, להכשרת נשים חרדיות בסמינרים לראיית חשבון, הכשרה ללא תואר אקדמי.
בחתימת הדברים הדגישה פלמור כי השיח צריך להיות קשוב ורותם את כל הצדדים, וכי המכון החרדי מסוגל לייצר שיח מול החברה החרדית שהמערכת הממשלתית והנציבות לא מסוגלת לייצר.