איכות החיים של אוכלוסיות בחברה הישראלית: מבט השוואתי

מחקר “איכות החיים של אוכלוסיות בחברה הישראלית: מבט השוואתי” שנערך על ידי ניצה (קלינר) קסיר, המשנה ליו”ר, ודמיטרי רומנוב, עמית במכון, מציג סקירה נרחבת של מגוון תחומי איכות חיים של כלל האוכלוסייה בישראל – חרדים, יהודים לא חרדים וערבים. מארג הנתונים והניתוח שנערך במחקר מספק מבט ראשוני על ייחודיותו של כל חלק באוכלוסייה, ובכך תורם להעמקת השיח מתוך היכרות, הבנה והערכה של האוכלוסיות בחברה הישראלית

מחקר ‘איכות החיים’ שם לו למטרה להמשיג את “באושר ובעושר” במטרה לתת מענה לשאלה הכמעט פילוסופית: מהי איכות החיים של האוכלוסייה במדינת ישראל? החוקרים בנו מדד מרכזי [מדד קסיר-רומנוב] המשקלל את רמת איכות החיים בכמה תחומים מתוך תפיסה כי על אף השוני הרב באורחות החיים, בדעות ובאמונות, לכלל תושבי ישראל יש מכנה משותף שעליו אין עוררין – כולם חפצים ברווחה אישית, הרמוניה חברתית וצמיחה כלכלית.

הנתונים המוצגים בפרויקט זה מתפרסים על פני תשעה פרקים העוסקים בתחומים: בריאות, רווחה אישית וחיי משפחה, חינוך והשכלה, הכנסה ומצב כלכלי, תעסוקה, דיור, חיי קהילה וחברה, ביטחון אישי ותשתיות ציבוריות ואיכות הסביבה. המדדים השונים המוצגים בהם משקפים את התחומים משתי זוויות שלובות ומשלימות – המצב האובייקטיבי והמצב הסובייקטיבי. האינדיקטורים בכל התחומים סוכמו ושוקללו לערך המדד המצרפי עבור כל אחת מהאוכלוסיות שבהן עסקינן. החשיבות היחסית שהישראלים מקנים לכל אחד מהתחומים הופקו מנתוני סקר מיוחד שביצעו עורכי המחקר בקרב מעל 1,000 משיבים. המדד המצרפי הוא “השורה התחתונה” של המחקר: בטווח שיכול לנוע מאפס עד אחת, מדד איכות החיים המצרפי הוא 0.64 אצל חרדים, 0.69 אצל יהודים שאינם חרדים ו-0.16 אצל ערבים.

סיכום מדד איכות החיים המתוקנן

בפירוט לפי תחומים אפשר לראות כי בארבעה תחומים מתוך תשעה – בריאות, רווחה אישית וחיי משפחה, חיי קהילה וחברה וביטחון אישי – איכות החיים של הציבור החרדי גבוהה מזו של יהודים שאינם חרדים. בשל כך, ולמרות הפערים הניכרים בתחומי חינוך והשכלה, הכנסה ומצב כלכלי ותעסוקה, הפער באיכות החיים בין החרדים והיהודים שאינם חרדים מצומצם מאוד. ממצא זה מעיד על הסוד הגלוי: בתחומים שחשובים לחרדים, חייהם מלאים וטובים; רמת הכנסה נמוכה ושיעור עוני גבוה אינם מאפילים על שמחת החיים והאופטימיות שלהם משום ששני אלה הם תוצאה של בחירה מודעת בין שגשוג כלכלי ומסירות לעולם התורה.

עם זאת, עורכי המחקר מדגישים כי חשיבותו של מחקר זה אינה רק בהתמקדות בפן הרחב של איכות החיים אלא גם בפירוט הנרחב של הנתונים המוצגים בו, אשר משקפים את התפיסה כי איכות החיים של כל חלק באוכלוסייה מורכבת משורה של פרטים המבטאים את ההעדפות הייחודיות של הפרט בהתאם לבחירתו האישית ולאורחות חייו. מארג נתונים והניתוח שנערך במחקר זה מספקים מבט ראשוני על ייחודיותו של כל חלק באוכלוסייה, ובכך המחקר תורם לקיום שיח מעמיק יותר מתוך היכרות של השבטים השונים המרכיבים את החברה הישראלית.

הספר עם ממצאי המחקר הושק לראשונה ב-23.5.2018 בכנס השנתי של המכון והוגש ע”י עורכיו – המשנה ליו”ר המכון, ניצה (קלינר) קסיר ועמית המכון, דמיטרי רומנוב – לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין שהתכבד לפתוח בדברי ברכה את הכנס. באוגוסט 2018, לאחר שאזלו כל העותקים של הספר (1,200 עותקים), פורסמה מהדורה שנייה.