בגיליון כסליו של מגזין 'המקום', מגזין המיועד לחרדים בעולם המעשה, התפרסמה כתבה שהוקדשה לשאלת המגמות וההתפתחויות העתידיות בציבור החרדי וגופי התכנון העוסקים בכך. לכתבה התראיין יו"ר המכון החרדי, אלי פלאי, והרחיב על פעילויות שונות הנעשות במסגרת המכון ועל הרציונל העומד בבסיסן, להלן הדברים:
דוגמה מרתקת ואקטואלית התמודדות עם ערכים בעידן המודרני, מופיעה במכתב גדולי הרבנים החסידיים – שפורסם בימים אלו ממש – אודות איסור לימודי האקדמיה. הלימוד באתרים אלו כותבים הרבנים, כולל 'דעות כוזבות' והוא עלול להוביל 'לתוצאות הרסניות'. הרבנים מתייחסים לאתגרים המודרניים והם כותבים: "בזמן האחרון הפיתויים הולכים וגדלים, כאשר למראית העין נראה, שעל קבלת תואר אקדמי משתכרים פי כמה וכמה, והאפשרויות של פרנסה בריווח ובכבוד מצויות יותר ומגוונות יותר".
אמירת הרבנים חשובה ומעניינת. הם אינם חיים 'במגדל שן רבני' שאינו מודע למתרחש. הם מודעים לשינויים שעובר העולם המודרני של המאה ה-21 וכותבים בגילוי לב: תואר אקדמי מוביל למראית העין לעלייה במשכורת, אך למרות זאת, "האיסור שגדרו גדולי ישראל עומד בתקפו ואין היתר ללמוד לימודי אקדמיה או קבלת תואר אקדמי בשום מקום". אז איך מתמודדים עם האיסור הרבני הגורף מול הדרישות של העולם המודרני אליו, כפי שאנו נוכחים – מודעים גם הרבנים?
לאלי פלאי, מו"ל העיתון משפחה ומי שעומד בראש 'המכון החרדי למחקרי מדיניות', משנה סדורה בנושא. הוא אינו מבקש לשנות את דעתם של הרבנים – אין זה מקומו הוא מבהיר מיד – אך הוא מאמין כי הרשויות נדרשות להסיר חסמים שיאפשרו לצעירי וצעירות המגזר להשתלב בשוק התעסוקה. אלו חסמים? ההכרה כי האקדמיה אינה בהכרח הכלי שבאמצעותו ניתן להיכנס בשעריה של התעסוקה למשל. ההכשרה המקצועית של הצעיר והצעיר החרדים עשויה להתאים לשוק העבודה גם אם היא אינה נושאת כותרת של 'תואר אקדמי'. מי שמערים קשיים על כך, מסביר פלאי, הם משרדי הממשלה והמל"ג.
הציבור החרדי לא צריך להשתנות?
"לציבור החרדי יש נכונות גבוהה ויכולת להכיל דרישות מגוונות גם אם מרחיקות לכת של משרדי הממשלה ללימודים מקצועיים ברמה הגבוהה ביותר. קיימנו – במסגרת המכון – לא מעט ישיבות עבודה עם בכירי האקדמיה ומשרד האוצר מתוך מטרה לייצר מיקוד בין ההכשרות המקצועיות לתעסוקה האידאלית. במסגרת ניירות העמדה שחיברנו הצענו כי האוניברסיטאות גופן יעמדו מאחורי התכניות. הם יעמדו מאחורי הסילבוס והחומר הנלמד. הם גם יערכו את המבחנים. הם אפילו יעניקו את התעודות. לא ביקשנו הנחות. אדרבה. כל שהצענו הוא לנתק את קשר הגורדי, חסר ההיגיון, שבין התואר האקדמי להשתלבות בשוק התעסוקה: האם צעיר חרדי שמבקש להשתלב – בשנות העשרים המאוחרות שלו – בתעשיית ההייטק, ידרש לשנות את כל אורחות חייו החל מ'החיידר', דרך הישיבה לצעירים והישיבה גדולה – רק כדי שבידו תהיה תעודת בגרות או פסיכומטרי שיאפשרו לו להתקבל לאוניברסיטה תחת הכרת המל"ג? היכן ההיגיון?"
פלאי לא כופר בצורך באקדמיה, "יש בהחלט מקצועות או הכשרות שדורשות את המוסד האקדמי כמות שהוא, כמו כן יש לאקדמיה תפקיד בלימוד לשם הלימוד או במלים אחרות, לרכוש ידע בתחום דעת", אולם מן העבר האחר הוא קורא להקמת מערך נוסף, "אין כל היגיון שלצד המוסד החשוב והאלמנטרי של רכישת דעת, לא יפעל גם מוסד אינסטרומנטלי שיאפשר רכישת ידע מקצוע ברמה הגבוהה ביותר גם אם הוא לא פועל בהכרח על פי הכללים האורתודוקסים של האקדמיה".
דרושים: אלפי חרדים בתעשייה הביטחונית
תעשיית ההייטק במערכת הביטחון משוועת לעובדים, מגלה יו"ר המכון החרדי. התעשייה האווירית, 8200 ועוד. בהסכמת עשרות פרופ' ובכירי ההייטק הישראלי הגיע 'המכון' להסכמה סביב תכנית שתכשיר את הצעירים ותשלב אותם בתעשייה הביטחונית. במקרה אחר, הציע 'המכון' לשדה הסיעוד והאחיות המשווע לעובדים, תכנית מדורגת לפיה ילמדו את המקצועות הבסיסיים כמו ביולוגיה, פרמקולוגיה, פיזיולוגיה ועוד בסמינרים, ובהמשך תוכלנה הבנות שתחפוצנה בכך להמשיך במכללות הגדולות לאחר שאת מרבית החומר כבר כיסו. ללימוד אחיות מלא בסמינרים אין הסכמה רבנית, אבל ללימודי בסיס שיכסו למעלה מ-50 אחוז מחומר הלימודים בהחלט יש. כל ההצעות שלנו, אומר פלאי, נפלו על אוזניים ערלות. משרד האוצר והמל"ג סרבו.
למה? ההיגיון והפרקטיקה עומדים לצידכם?
"צר לי לומר, אבל מאחורי הסירוב הזה עומד הרצון העמוק כי החרדים ישלבו באופן אינטגרטיבי בציבור החילוני. האידאה הזו, שלהם, מקדשת את הסירוב להצעות הכל כך פרקטיות שלנו. באופן לא בלתי קשור הם גם מתנגדים להקמת 'אוניברסיטאות' חרדיות בהם תתקיים הפרדה מגדרית. הם לא יכולים לשאת זאת. אני איני מעוניין בהחדרה רעיונות ודפוסי התנהגות לאוניברסיטאות הגדולות. להיפך, אני מתנגד לשינוי האטמוספרה שם. אבל כמו שהצעתי לפרופ' בן ששון, נשיא האוני' העברית, ניתן להקים מוסד, אוניברסיטה חרדית שתפעל תחת אוניברסיטת האם".
"אתה מבין", מסכם פלאי, "התפיסה החרדית מאתגרת את הפרדיגמות המסורתיות. הנוקשות. במובן זה היא תפיסה מודרנית ועכשווית. היא מציעה חשיבה חדשה על יצור הכלאיים הזה שמערב בין אקדמיה לתעסוקה. זו חשיבה חדשה שתשפיע לא רק על המגזר החרדי. בסופו של יום, עולם הלמידה, האקדמיה והתעסוקה הישראלי יודה לחברה החרדית."
