הדרך למניעת סגר שלישי: טיפול במוקדי התפרצות ידועים מראש (אדריאן פילוט, כלכליסט)

בתאריך 14.10.2020 פרסם אדריאן פילוט בכלכליסט כתבה רחבה הסוקרת, מצטטת ומתמצתת את עיקרי הדו"ח השביעי שהגישה הועדה המייעצת למל"ל בראשות המשנה ליו"ר המכון, ניצה (קלינר) קסיר. להלן עיקרי הדברים:

מחברי הדו"ח ניסו לבחון כיצד ניתן לצאת מהסגר השני ולהימנע מסגר שלישי, באמצעות בחינת מאפיינים דמוגרפיים, כלכליים וחברתיים המשפיעים על התחלואה. את הדו"ח הובילה ניצה קסיר, לשעבר חוקרת בכירה של חטיבת המחקר של בנק ישראל וממייסדות המכון החרדי למחקרי מדיניות, לצד 12 חוקרים מתחומים שונים. הדו"ח היה אחד המסמכים העיקריים שהובילו את הדיון שנערך אתמול בקבינט הקורונה על הקלת הסגר ואסטרטגיית היציאה ממנו.

הצוות של קסיר חילק את המדינה ל־2,588 אזורים סטטיסטיים (א"ס) המאגדים בתוכם כמה יישובים ומצא כי באזורים עם רוב חרדי – שהם רק 6% מכלל הא"ס – מספר החולים עמד על כ־192 בממוצע, לעומת ממוצע ארצי של כ־37 לאזור. באזורים עם רוב יהודי שאינו חרדי, המהווים 82% מכלל האזורים, עמד מספר החולים על 23 בלבד.

הוועדה מצאה כי ישנו קשר חיובי ומובהק בין רמת תחלואה גבוהה לבין כמה משתנים, ובהם צפיפות האוכלוסייה; צפיפות התושבים לקמ"ר כולל שטחים ציבוריים; גודל המשפחה, בדגש על משפחות עם 6 נפשות או יותר; תדירות השימוש בתחבורה ציבורית; ריכוז גבוה של מתבגרים וצעירים בני 15–29; ודירוג חברתי־כלכלי נמוך יותר. לעומת זאת, ישנם שלושה גורמים שהראו קשר ישיר ומובהק להחלשת התחלואה באזורים בישראל: שיעור גבוה של בני 0–14, שיעור גבוה של בני 40–59 ושיעור גבוה של בני 60+.

"הוועדה מסכמת וממליצה כי בהתנהלות המדינה ביום שלאחר הסגר ובכל תוכנית יציאה תהיה אשר תהיה, יש לאמץ מדיניות לחימה בנגיף על בסיס מתווה גיאוגרפי-דיפרנציאלי שונה וייחודי, אשר יתבסס לצד בחינת המדדים האפידמיולוגיים גם על מדדי הצפיפות של כל אזור ואזור בשילוב ניתוח עומק של המאפיינים הדמוגרפיים, הכלכליים והחברתיים הנוספים ובליווי אכיפה אפקטיבית", שכן "ניתן כעת לזהות מראש את האזורים הנמצאים בסיכון גבוה לתחלואה וזאת בהתאם לקריטריונים שמופו ונמצאים במאגר המידע של הוועדה", נכתב בדו"ח.

קיסר וצוותה מפצירים בכל רשויות הממשלה העוסקים במאבק בקורונה להשתמש באופן מעשי בידע הזה. "שימוש רשויות המדינה במאגר המידע של הוועדה בהתאם למודל ולקריטריונים שהומלצו במסמך זה, תוך הבנת הערך המוסף של עבודה במתווה דיפרנציאלי המבוסס לצד מדדי תחלואה גם על מדדי דמוגרפיים-כלכליים-חברתיים לצד אכיפה והסברה מותאמת לאוכלוסיות ולמאפיינים וחיזוק ממשקי המידע בין הגורמים השונים יסייעו למדינה לגבש אסטרטגיה ומדיניות לזיהוי וטיפול מבעוד מועד בהתפרצות באזורי תחלואה ובכך ניתן יהיה להימנע מלהידרדר בלית ברירה לצעדים במישור הארצי עד כדי הטלת סגר שלישי על כלל אזרחי המדינה", נכתב.